תצוגת חלון מלא חזרה לפורום חזרה לדף הנוכחי
כותרת ההודעה:   ד``ת לשבת-`לפני עיוור לא תתן מכשול..`
מאת:   Snow Doll
תאריך ההודעה:   00:00 23/04/10

בס``ד

אחרי פגרה קלה (לימודים, עבודה...) אני חוזרת בפינתי הקבועה לפ``ש אחרי מות קדושים שאותה אקדיש לסבתי היקרה סעידה חיה בת סלאם סעיד, שהשבת, י` באייר, ימלאו 14 שנים לפטירתה.

------------------------------------------------------------------------------


בתחילת פרשת ``קדושים`` פורשת התורה שורה ארוכה של מצוות הנוגעות ליחסים בין אדם לחברו, ובשתיים מהן אנו מוזהרים שלא לפגוע באומללים ובעלי מומין: ``לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני ה`. `` (ויקרא י``ט, יד) . ברם דווקא ההתייחסות המיוחדת אל החרש ואל העיוור מעוררת תמיהה: וכי יעלה על דעתנו שאיסורים אלה אמורים רק בהם, ושאר בני אדם מותר לקללם או להניח בפניהם מכשול?
ברור הדבר שה`חרש` וה`עיוור` אינם אלא דוגמה ומשל, ועלינו להעמיק ולהתבונן מה מלמדות אותנו דוגמאות אלה, תוך בחינת הדומה והשונה שביניהן.

עפ``י פשוטו של מקרא נראה שהמכנה המשותף בין מקלל חרש ומכשיל עיוור מצוין בסופו של הפס`: ``ויראת מאלהיך אני ה` ``. הכתוב מבקש לומר: שמא סבור הינך שתוכל לבצע בנקל את זממך בחרש ובעיוור, מפני שאינם שומעים ואינם רואים את מעשיך. ובכן דע לך כי ``גבוה מעל גבוה שומר``(קהלת)., ולא מהם עליך להתיירא, אלא מריבון העולמים, כי הוא יודע צפונות לבבך והוא ישיב לך כגמולך.

מה בין חרש לעיוור? אך עם זאת יש לשים לב כי לצד המכנה המשותף בין החרש לבין העיוור, יש ביניהם הבדל גדול מבחינת חומרת הפגיעה בהם. העיוור אכן ניזוק בפועל מן המכשול שלפניו, אך לעומתו החרש אינו שומע את הקללה ואינו נפגע ממנה כלל, שהרי ``קללת חינם`` אין לה כל משמעות, וכבר יעץ החכם מכל אדם להתעלם ממנה: ``גם לכל-הדברים אשר ידברו, אל-תתן לבך: אשר לא-תשמע את-עבדך, מקללך. `` (קהלת ז`, כא) גם למי ששומע שקיללו אותו מייעץ המלך שלמה להתעלם מאחר שאין בה ממש, וקל וחומר, מי שהוא חרש, מה אכפת לו מקללה המוטחת כלפיו?

אפשר שדווקא שאלה זו מבהירה את המסר שבפי התורה: החרש אמנם אינו ניזוק מקללתך, אבל אתה עצמך נפגע ממנה! על נקודה זו עומד הרמב``ם בספר המצוות (מצווה שי``ז), וכה דבריו: ``כי התורה לא הקפידה בעניין המקולל בלבד, אבל הקפידה גם כן בעניין המקלל, והזהירה שלא יגיע נפשו לנקימה ולא ירגיל עצמו לכעוס.`` לדברים אלה ניתן למצוא מקור בפסוק מפורש בספר משלי, כ``ו, ב`: ``כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא [לו] תבא.`` יש לשים לב לקריא ולכתיב במילה ``לו`` – המשלימים זה את זה: הכתיב – לא תבוא`` – מדגיש כי קללת החינם אין בה ממש, ואילו הקריא – ``לו`` – מוסיף ומבהיר כי קללה זו תשוב כבומרנג אל המקלל ותפגע בו, וזהו עומק הדימוי לציפור ולדרור, שכשם שהן שבות אל קינן – כך תשוב הקללה אל ראש המקלל. אלא שהרמב``ם בדבריו מעמיק את המסר הגלום בפסוק זה, ומבהיר לנו שעיקר עונשו של המקלל נעוץ בעצם העובדה ששיקע את נפשו במידות מגונות, ובכך גרם רעה לעצמו.

אך לעומת המקלל חרש, הנה המכשיל עיוור פוגע באופן ממשי בעיוור גופו, ולא רק בעיוור שניטל מאור עיניו, אלא בכל מי שהוא `סומא בדבר`, כדברי רש``י על אתר:
``לפני עיוור – לפני הסומא בדבר, לא תיתן עצה שאינה הוגנת לו. אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו.``
ולא עוד, אלא אפילו בשעה שאין כוונת נותן המכשול להכשיל את ה`סומא בדבר`, אבל בפועל מכשיל הוא אותו- ולו מתוך כוונה טובה – הריהו עובר על איסור ``לפני עור לא תתן מכשל``.
דוגמה קיצונית לכך מצינו בגמרא בבבא מציעא (ע``ה, ב`): ``אמר רב יהודה אמר רב: כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול.`` ומפרש רש``י: ``משום שעולה על לבו של הלווה לכפור בהלוואה``.

מהלכה זו עלינו ללמוד קל וחומר לאין ספור מקרים, כגון פיתוי חבר לספר לשון הרע, או יציאה לרשות הרבים בלבוש בלתי צנוע, וכן הטחת דברי תוכחה בוטים, העלולים לגרום לאנשים ``להתפרץ יותר ברשעם ולהוסיף על חטאם – פשע``. (מסילת ישרים – משקל החסידות).
ואם לא די בכל אלה, הנה באו חכמים ולמדונו כי מן הראוי להרחיב את איסור ``לפני עיוור`` וללמוד ממנו לא רק מה לא לעשות, אלא גם מה כן לעשות! וכך מצינו בגמרא: ``רמז לציון קברות מן התורה מנין? אביי אומר מהכא: ``לפני עור לא תתן מכשל``. (מועד קטן, ה`, ע``א)
ציון קברות – מגמתו להזהיר את הכהנים לבל יכשלו בטומאת מת ולפיכך חובה לעשותו, כשם שחובה לתקן את הדרכים כדי שיוכלו עוברי דרכים לנוע בהן בבטחה.

מכאן עלינו ללמוד, כי אם רואים אנו מכשול המונח על הכביש, כגון אבן גדולה או סחורה שהידרדרה, עלינו לעצור ולהסיר את המכשול (אם אין סכנה בדבר), ופסוק מלא מעיד על כך: ``ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי.`` פסוק זה, הלקוח מנבואת ישעיה (נ``ז, י``ד),
נשען ללא ספק מבחינה לשונית על מצוות התורה ``לפני עור לא תתן מכשל``. אלא שהוא מרחיב אותו מ`שב ואל תעשה` – ל`קום עשה`!


מכאן שחובה עלינו להסיר מכשולים גשמיים ורוחניים בדרכנו ובדרכי זולתנו.

נשתדל כולנו ליישם את הדברים החשובים, ונתפלל שה` הטוב ישלח רפואה שלמה לרב חנן פורת שדברים אלה נכתבו על ידו.

שבת שלום ומבורכת!
בשורות טובות לכל עמ``י

Snow Doll




``לא, אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר, תפילותייך מתקבלות שם במרומים. אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך שבוקעות את כל הרקיעים...``

 
תמונה מצורפת:
קישור לתמונה קובץ מצורף:
קישור לקובץ

תגובה הדפסת ההודעה דרג את ההודעה
 
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by